זיהוי סימנים להתפתחות הפרעת אכילה

זיהוי סימנים להפרעת אכילה אצל נערות הוא חשוב כדי לאפשר התערבות מוקדמת שתסייע לה להתמודד עם הבעיה לפני שהיא מחמירה. הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה, בולימיה או הפרעת אכילה התקפית (BED), כוללות סימנים רגשיים, התנהגותיים ופיזיים שניתן לשים אליהם לב.

סימנים מוקדמים להתפתחות הפרעת אכילה:

1. שינויים בהרגלי האכילה:

דילוג על ארוחות או אכילה מועטה מאוד.

העדפת "מזון בריא" באופן מוגזם, תוך הימנעות ממזונות מסוימים (כמו שומנים או פחמימות).

אכילה בסתר או היעלמות של כמויות גדולות של אוכל (אופייני לבולימיה או BED).

עיסוק בטקסים סביב האוכל, כמו חיתוך מזון לחתיכות קטנות או אכילה איטית במיוחד.

2. שינויים פיזיים:

ירידה משמעותית או מהירה במשקל ללא סיבה רפואית.

שינויים במראה הגוף, כמו עור יבש, נשירת שיער או פצעים בזוויות הפה.

תחושת קור קבועה, גם במזג אוויר חם (סימן לאנורקסיה).

נפיחות בפנים או בצוואר, או פצעים בידיים (אופייני לבולימיה, כתוצאה מהקאות תכופות).

3. עיסוק אובססיבי במשקל ובמראה הגוף:

שקילה עצמית תכופה או התמקדות במראה במראה.

תלונות תכופות על "שומן" בגוף, גם אם המשקל תקין או נמוך.

פחד מוגזם מעלייה במשקל.

4. התנהגויות הקשורות לפיצוי:

פעילות גופנית מופרזת, במיוחד מיד לאחר אכילה.

שימוש במשלשלים, חומרים משתנים או כדורי הרזיה.

הקאות מכוונות לאחר ארוחות.

5. שינויים רגשיים והתנהגותיים:

מצבי רוח משתנים, עצבנות או נטייה להסתגרות.

הימנעות מאירועים חברתיים הכוללים אוכל, כמו מסיבות או ארוחות משפחתיות.

ירידה בביטחון העצמי ודיבור שלילי על הגוף.

נטייה להסתיר את הגוף בבגדים רחבים.

6. סימנים בבית הספר או בחוגים:

ירידה בביצועים הלימודיים עקב עייפות או ריכוז נמוך.

ירידה בהשתתפות בפעילויות חברתיות או ספורטיביות.

גורמי סיכון שיש לשים לב אליהם:

1. לחץ חברתי: עיסוק מוגבר ברשתות חברתיות או לחץ מחברים על המראה החיצוני.

2. דימוי עצמי נמוך: ילדים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים להיות פגיעים יותר.

3. נטייה לפרפקציוניזם: רדיפה אחרי שלמות עלולה להתבטא גם בהקפדה מוגזמת על תזונה.

4. שינויים משפחתיים: כמו גירושים, מעבר דירה או מתחים במשפחה, שיכולים לעורר תחושת חוסר שליטה.

כיצד לפעול אם אתם חושדים שילדתכם מפתחת הפרעת אכילה?

1. גשו לשיחה פתוחה ואמפתית

שאלו בעדינות על תחושותיה: "שמת לב שאת דואגת מאוד למה שאת אוכלת? איך זה גורם לך להרגיש?"הימנעו משיפוטיות או ביקורת, והביעו דאגה בצורה תומכת: "אני רואה שאת מתאמצת מאוד לשמור על עצמך, אבל אני קצת דואגת שזה קשה לך."

2. היו ערניים אך לא חטטניים

נסו לעקוב בעדינות אחרי שינויים נוספים, אך הימנעו מהפעלת לחץ שיגרום לה להסתגר יותר.

3. פנו לייעוץ מקצועי מוקדם

היוועצו ברופא משפחה\ילדים, דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה או פסיכולוג. אבחון מוקדם מגדיל את סיכויי ההחלמה.

4. הדגישו ערכים חיוביים

עודדו ביטחון עצמי ודימוי גוף חיובי באמצעות שיחה על ערכים שאינם קשורים למראה.

5. שתפו פעולה כמשפחה

וודאו שכל המשפחה מעודדת גישה בריאה לאוכל ומודל להתנהגויות חיוביות.

היכולת לזהות סימנים מוקדמים להפרעת אכילה חשובה במיוחד להורים. שימו לב לשינויים בהרגלי האכילה, במצב הרוח ובהתנהגות של ילדכם, ופעלו ברגישות ובשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע. התערבות מוקדמת יכולה למנוע את החרפת המצב ולעזור לילדתכם לשמור על בריאותה הפיזית והנפשית.