ליווי והדרכת הורים

מטרות הדרכת הורים בטיפול בהפרעות אכילה:

1. הבנת הפרעת האכילה:

מתן ידע להורים על טבע ההפרעה, הגורמים לה והשפעותיה הפיזיות, הרגשיות והחברתיות.

העלאת המודעות לכך שהפרעת האכילה היא מחלה מורכבת שאינה "בחירה" של המתבגר.

2. שיפור התקשורת במשפחה:

עידוד תקשורת פתוחה, כנה ותומכת בין ההורים למתבגר.

זיהוי ושיפור דפוסים תקשורתיים שעלולים להחמיר את ההפרעה (למשל ביקורתיות יתר, לחץ או הימנעות משיח רגשי).

3. חיזוק היכולת ההורית:

העצמת ההורים כך שיוכלו להתמודד עם האתגרים הנלווים להפרעת האכילה.

הענקת כלים מעשיים לניהול סיטואציות מורכבות, כמו סירוב לאכול, עימותים סביב מזון או התמודדות עם מצבי משבר.

4. תמיכה רגשית להורים:

הכרה ברגשות של ההורים, כמו אשמה, כעס, חרדה או חוסר אונים, ומתן מקום לתחושות אלו במסגרת ההדרכה.

הפחתת תחושת הבדידות והעומס הרגשי באמצעות ליווי מקצועי.

5. עידוד שיתוף פעולה משפחתי:

הבנת תפקיד המשפחה בתהליך ההחלמה והיכולת לעבוד יחד כצוות תומך.

זיהוי דפוסים משפחתיים שעלולים לתרום להפרעה ועבודה על שינוי חיובי שלהם.

תוכן הדרכת ההורים:

1. היבטים תזונתיים ומעשיים:

הנחיה על החשיבות של אכילה סדירה ומאוזנת ושיקום התזונה.

כלים לניהול ארוחות בבית, כולל יצירת סביבה תומכת ללא ביקורת סביב האכילה.

2. כלים לניהול קונפליקטים:

התמודדות עם מצבים בהם המתבגר מסרב לאכול או מביע התנגדות לטיפול.

דרכים להפחתת מתחים סביב האכילה והימנעות ממאבקי כוח.

3. התמקדות ברגשות המתבגר:

הבנת הקשיים הרגשיים והחברתיים שעומדים בבסיס הפרעת האכילה.

חיזוק יכולת ההורים לשקף למתבגר אמפתיה ולספק תמיכה רגשית.

4. תפקיד ההורים בתהליך ההחלמה:

הבנת חשיבות המעורבות ההורית, במיוחד בשלבים הראשונים של הטיפול (כמו במודל "ממוקד משפחה" - FBT).

הכרה במעבר הדרגתי מאחריות מלאה של ההורים על האכילה לשיקום העצמאות של המתבגר.

5. עבודה על שיקום דימוי הגוף:

לימוד דרכים לעודד דימוי גוף חיובי ושיח בריא סביב נושאי משקל ומראה.

הימנעות מהערות ביקורתיות או שיפוטיות, גם אם הן נאמרות בתום לב.

גישות טיפוליות בהדרכת הורים:

1. FBT (Family-Based Treatment):

גישה שבה ההורים לוקחים תפקיד מרכזי בניהול הארוחות ובהתמודדות עם ההפרעה, תוך הדרכה צמודה מצוות הטיפול.

מודל זה נמצא יעיל במיוחד בטיפול באנורקסיה נרבוזה במתבגרים.

2. טיפול דיאדי (הורה-ילד):

מתמקד בדינמיקה ובקשר בין ההורה למתבגר, עם דגש על חיזוק הקשר הרגשי ושיפור התקשורת.

3. גישות מערכתיות:

עבודה על שינוי דפוסים משפחתיים ושיפור התפקוד המשפחתי הכולל.

כלים להורים במסגרת ההדרכה:

1. מודל הורה "אמפטי ונחוש":

שילוב בין אמפתיה לקשיים של המתבגר לבין נחישות בהצבת גבולות ובשמירה על הבריאות שלו.

2. שימוש בכלים פרקטיים:

טכניקות לניהול שיחות מורכבות (למשל, הימנעות ממאבקי כוח).

יצירת שגרה בריאה סביב הארוחות והפחתת גירויים שליליים.

3. מעקב ולמידה רציפה:

ליווי שוטף של צוות מקצועי.

התאמת ההדרכה בהתאם לשלבי ההחלמה ולצרכים המשתנים של המשפחה.

הדרכת הורים בטיפול בהפרעות אכילה במתבגרים היא קריטית להצלחת הטיפול. באמצעות הדרכה, ההורים מקבלים ידע, כלים ותמיכה רגשית שמאפשרים להם לתפקד כמשאב משמעותי בתהליך ההחלמה. שיתוף הפעולה המשפחתי, יחד עם מעורבות מקצועית, מהווה בסיס ליצירת סביבה בטוחה ובריאה למתבגר ולשיקום תפקודו התזונתי והנפשי.